הכרעת דין בתיק תת"ע 667-11-11

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו בתאריך 4.8.11 בשעה 19:10 בצומת רחובות גיליס-גזית פ"ת, נהג ברכב מ"ר:47-895-66 וכשהרכב היה בתנועה השתמש בטלפון שלא באמצעות דיבורית, בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר בשימוש בטלפון, הודה בנהיגה.

מטעם התביעה העיד עורך הדוח (להלן:השוטר).

העד לא זוכר האירוע, אלא רק עפ"י הרשומים בדוח.

הנאשם העיד להגנתו והעידה אף חברתו שהייתה עמו ברכב.

הנאשם טוען כי היה בנסיעה עם חברתו מכיוון הפוך מזה שציין השוטר וכאשר עמד ברמזור התקבלה שיחה, ענה לשיחה ושם את הטלפון ל"ספיקר" והעבירו לחברתו שהייתה על ידו באוטו,  כאשר הרמזור היה ירוק נסעו. לגרסתו השוטר הגיע כאשר הוא חיכה בפקק.

חברתו אף מאשרת את גרסתו.

שמעתי את עדויות עד התביעה, הנאשם ועדת ההגנה, התרשמתי מהופעתם לפני ועיינתי במסמכים אשר צורפו והגעתי למסקנה שיש להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

הנאשם אינו כופר שהחזיק את הטלפון ביד, ענה לשיחה ולחץ על קבלת שיחה.

ב"כ הנאשם טוען כי הנאשם לא היה בתנועה בעת שאחז בטלפון.

כמו כן טוען כי היה בכיוון הפוך מזה שמסר השוטר ושבניגוד להנחיות המשטרה לא נרשמו דוחות ע"י שוטרים נוספים שהיו במקום.

עדותו של השוטר הייתה מהימנה,עקבית ועלתה בקנה אחד עם הרשום בדוח ויש למצוא גם חיזוק לכך בעדותו של הנאשם.

השוטר אינו זוכר את האירוע, אלא לפי הרשומים בדוח.

מדובר בדוח מפורט, המעיד על כך שהשוטר היה מרוכז בפיקוח תנועה, עמד במקום האירוע וראה את הרכב נוסע לכיוון צפון ובכך נתן התייחסות ספציפית לכיוון נסיעתו של הנאשם.

השוטר אף ציין כיצד החזיק הנאשם את הטלפון ורשם כי החזיק:"על יד האוזן (לא צמוד)", בעניין זה הרישומים של השוטר מתיישבים עם תגובתו של הנאשם כפי שנרשמה ע"י השוטר ועדותו של הנאשם בפני כאשר ציין שענה לטלפון ושם אותו על ספיקר, כלומר לא צמוד לאוזן.

השוטר אף ציין כי כאשר ניגש לנאשם הוא עדיין דיבר בטלפון.

מדובר בעבירה שבוצעה בהתחלת חודש אוגוסט, בשעה 19:10, ושהנאשם אינו חולק על התרחשות האירוע כפי שכותב השוטר בדוח על כן הנני קובעת כי יכול היה השוטר להבחין היטב בביצוע העבירה.

הנני מאמינה לשוטר כי הנאשם היה בנסיעה לכיוון צפון וראה את הנאשם מחזיק בטלפון.

כאמור הנאשם אינו חולק על כך שהחזיק בטלפון אלא שפעולה זו נעשתה כאשר עמד ברמזור ולשיטתו של ב"כ הנאשם הרכב אינו בתנועה.